איך אנו מציירים שקיעה שמעולם לא חוזרת על עצמה
כל אי ב-Aurvane מצויר ביד, אבל האור שנופל עליו לא. כך השניים נפגשים.
מאת Mira Okonedo · אמנות ואנימציה
בהתחלה קבענו כלל: שום דבר ב-Aurvane לא מואר על ידי טקסטורה. כל אי מצויר בגוונים אחידים, בשלוש או ארבע רמות, וכל האווירה מגיעה מהשמים.
שלוש שכבות צבע
כל סצנה בנויה משלושה מרכיבים זהים:
- גרדיאנט של השמיים שמתאים לשעת היום, מכחול לילה עמוק לכתום גחלי.
- צלליות מצוירות של איים, מגדלים וחרטומים, מסודרות לפי מרחק.
- רצועות ערפל בין השכבות, צבועות בגוון השמיים, כך שהצורות הרחוקות מתמוססות לתוכו.
מכיוון שהערפל מקבל את צבעו מהשמיים, שינוי בודד של השמש משנה את כל העולם בבת אחת. מחוון אחד, וקבוצת האיים עוברת ממצב מלא תקווה למעוררת אימה.
למה זה לעולם לא חוזר על עצמו
השמש ב-Aurvane זזה לאט לאורך כל המשחק, והאיים נודדים ברוח. אותו מגדל אף פעם לא נראה פעמיים באותו אור, וזה התגלה ככלי הניווט הטוב ביותר שיש לנו: השחקנים זוכרים מתי היו במקום, לא רק איפה.
הפסקנו לצייר מקומות והתחלנו לצייר רגעים.
מה הלאה
בפעם הבאה, מעצב הסאונד שלנו יסביר מדוע הפנס מהדהד במפתח שונה בכל אי. ספוילר: זה בגלל הפעמונים.